All Items
Permanent URI for this collection
Browse
Browsing All Items by Author "Bichler, Shimshon"
Now showing 1 - 5 of 5
Results Per Page
Sort Options
Item Open Access Manuscripts Don't Burn(2023) Bichler, Shimshon; Nitzan, JonathanFROM THE ARTICLE.: The French Revolution changed the world. In the new order, the masters no longer need Monsieur Fouche and the thought police. They don’t need guillotines to clip brains and scissors to censor pamphlets. They don’t need strategic-studies institutes to manage oppression and navigate conflict. Instead, they prefer to subsidize ‘cultural pluralism’ and ‘critical studies’, support centres for democracy and privatization, and promote civil-society networks and global NGOs. They are no longer afraid of words. Or so we are told....Item Open Access The Capital As Power Approach. An Invited-then-Rejected Interview with Shimshon Bichler and Jonathan Nitzan(2023) Bichler, Shimshon; Nitzan, JonathanPREFACE. This interview was commissioned in October 2019 for a special issue on ‘Accumulation and Politics: Approaches and Concepts’ to be published by the Revue de la régulation. We submitted the text in March 2020, only to learn two months later that it won’t be published. The problem, we were informed, wasn’t the content, which everyone agreed was ‘highly interesting and stimulating’. It was the format. To begin with, the text was suddenly deemed ‘too long’. Although the length was agreed on beforehand, the special-issue editors — or maybe it was their bosses on the Editorial Board — now insisted that we cut it by no less than two-thirds. They also instructed us to make our answers more ‘interview-like’ and ‘personal’. Finally, and perhaps most tellingly, they demanded that we change our ‘tone’, which they found ‘unfair’ and ‘one-sided’. Translation: we should take a hike. This encounter with two-minded editors wasn’t our first. In another Review of Capital as Power paper, titled ‘Manuscripts Don’t Burn’, we sketch our history with Jekyll & Hyde editors who often used ‘length’ and ‘tone’ to reject articles they had invited but couldn’t stomach. But first, the original interview, in full.Item Open Access דם ונפט במזרח התיכון. סיבוב רווחים נוסף (Blood and Oil in the Orient. Another Round of Profit)(2023) Bichler, Shimshon; Nitzan, Jonathanשורשי המלחמה בין חמאס לישראל הם רבים ומסועפים. ביניהם, הקונפליקט הארוך בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין התנועה הציונית, האיבה בין הכנסיות הרבניות לאיסלמיות על נספחיהן, הסכסוך הממושך בין מדינות המזרח התיכון למדינת ישראל, בין התרבות המערבית למזרחית, בין המעצמות השונות הבוחשות באזור – חלקן מעצמות שוקעות כמו ארה"ב ורוסיה, ואחרות קוראות התיגר החדשות כמו סין ואיראן. אבל במלחמה הנוכחית עצמה מדובר בקונפליקט בין שתי קבוצות מיליציות עיקריות: מצד אחד מיליציות הכנסייה הרבנית. אלה הן ארגוני המתנחלים, שהשתלטו על שטחים פלסטיניים בחסות ובמימון מסיבי של כל ממשלות ישראל. הן השליטו בהדרגה את סדר היום התקשורתי שלהן, השתלטו על המפלגות המרכזיות, על תודעת רוב המצביעים בישראל, על החינוך שהפך בשיטתיות לגזעני-לאומני, על תקציבים ציבוריים מרכזיים. הן שיתפו פעולה עם קבוצות ההון הגדולות והעמיקו את אחיזתן בחברה בחסות הניאו-ליברליזם, ובעיקר הן החדירו את אנשיהן לעמדות פיקוד בצבא הישראלי. הן גם מתכננות, אם לא יהיה מוצא אחר, להשתלט סופית על ישראל באמצעות הפיכה מעין צבאית ולהשליט את משטרן, משטר הכנסייה הרבנית. וכך, החברה הישראלית לפותה בגרונה במלכוד הכיבוש ללא מוצא בידי תשלובת מיליציות רבניות של מתנחלים שגרעינן בשטחים הכבושים הפלסטיניים בחסות הממשלים הישראליים ואוליגרכים מקורבים. מצד שני, בהעדר מוצא מן המלכוד הישראלי, שקעו ארגוני ההתנגדות הפלסטיניים הישנים, בעיקר הפת"ח והחזית העממית, ועמם "הרשות" הפלסטינית. כישלונה המוחלט של התנועה הלאומית לבלום את הכיבוש המתפשט העלה למרכז הבמה את המיליציות המזוינות של הכנסיות האיסלמיות, הסונית והשיעית. אלה הן החמאס והג'יהאד האיסלמי. הראשונה מומנה על ידי המשפחה המלכותית של ערב הסעודית ומדינות נפט אחרות (ולאחרונה על ידי קטאר). השנייה פועלת בחסות ובמימון אייתולות איראן ושלוחותיהן במזרח התיכון. המיליציות הללו הן חלק ממגמה עולמית שבה פורחים מיליציות וארגונים צבאיים "פרטיים" הנלחמים ברחבי העולם, לרוב בחסות ובמימון מדינות אבל לעתים גם נגד צבאות מדיניים. פריחתם של הצבאות הפרטיים והמיליציות בעולם באה עם שקיעתה של המדינה הלאומית, דגם שהחל במהפכה הצרפתית ובצבאות העממיים שהתפתחו ממנה. מסגרת מדינית-לאומית זאת כבר אינה מתאימה לתהליך הצבר ההון הגלובלי הנוכחי. וכאן נכנס התהליך העיקרי של הקפיטליזם העולמי כיום, שהוא המניע העיקרי של המלחמות המחזוריות במזרח התיכון: רווחי קבוצות ההון הדומיננטיות. מאמר זה מנסה להציג את המלחמה הנוכחית בפרספקטיבה אחרת, פרספקטיבה אותה התחלנו לתאר במאמרים ובספרים מאז סוף שנות השמונים של המאה העשריםItem Open Access המהפכה המשטרית" וקבוצות ההון הדומיננטיות" (Regime Change and Dominant Capital)(2023) Nitzan, Jonathan; Bichler, Shimshonהמשברים האחרונים בישראל, המכונים בשם אורווליאני טיפוסי "המהפכה המשפטית", הובילו לשתי תגובות סותרות לכאורה: האחת הייתה של פירמות ההשקעה ומיני כלכלנים ואנליסטים והתגובה השנייה הייתה של נתניהו ומרעיו למה שהם מכנים "רפורמה". מי צודק? האם צודקים ראשי קבוצות הון דומיננטיות המתריעים מפני "הפגיעה בדמוקרטיה", "הפרת שיווי המשקל שבין הרשויות", "הברחת הון סיכון", "שיבוש היציבות" ושאר מיני אזהרות? או שמא צודקים נתניהו וכנופייתו, המבטיחים שהליברליזציה בישראל משגשגת, שכלכלת ישראל מבוססת על יסודות איתנים ותמשיך לצמוח ובעיקר, כי היא נמצאת בידיים אחראיות ומנוסות. לנו נראה כי שני הצדדים צודקים.Item Open Access 제국주의와 금융주의 : 어느 결합체에 관한 이야기(비클러 & 닛잔 2012) (Imperialism and Financialism: A Story of a Nexus)(2023) Bichler, Shimshon; Nitzan, Jonathan지난 세기 동안 제국주의와 금융주의의 결합은 마르크스주의 이론과 실천에서 중심축이었다. 수많은 마르크스주의자가 이 결합이 전 세계를 병폐에 빠뜨린 원인이라 생각했다. 하지만 시간이 지남에 따라 그들이 이 결합에 부과한 역사적 역할은 극적으로 변했다. 핵심적으로 변화한 것은 잉여와 유동성 흐름의 성격과 방향이었다. 20세기로 접어들면서 제국주의와 금융주의의 결합체가 명확해졌다. 그 결합체의 첫 번째 구현 형태는 금융 자본이 ‘초과’ 잉여를 수출할 수 있는 식민지를 얻기 위해 제국주의자들이 벌인 쟁탈전을 설명했다. 다음 두 번째 버전에선 중심부의 잉여가 국내로 흡수되고 군사 지출과 금융 중개라는 ‘블랙홀’로 빨려 들어가는 독점 자본주의의 신제국주의적 세계를 상정했다. 세 번째 스크립트는 종속적인 주변부에서 금융 중심부로 잉여가 유입되는 세계체계를 가정했다. 그리고 가장 최근 판본은 미국이라는 중심부의 공동화를 설명한다. 즉, 중심부인 미국은 이미 자체 생산 연료의 상당 부분을 태워버렸고 이제는 세계체계의 외부 유동성을 사용하고자 나머지 세계를 ‘금융화’하는 ‘적색 거성’이다. 본 논문은 마치 카멜레온과 같은 이러한 변형의 윤곽을 보여준다. 그리고 그 결합체에서 놓친 게 무엇인지 따져본 뒤, 이를 유지할 가치가 있는지 묻는다. *** Translated from the English by Kihyung Park *** Over the past century, the nexus of imperialism and financialism has become a major axis of Marxist theory and praxis. Many Marxists consider this nexus to be a prime cause of our worldly ills, but the historical role they ascribe to it has changed dramatically over time. The key change concerns the nature and direction of surplus and liquidity flows. The first incarnation of the nexus, articulated at the turn of the twentieth century, explained the imperialist scramble for colonies to which finance capital could export its excessive surplus. The next version posited a neo-imperial world of monopoly capitalism where the core's surplus is absorbed domestically, sucked into a black hole of military spending and financial intermediation. The third script postulated a World System where surplus is imported from the dependent periphery into the financial core. And the most recent edition explains the hollowing out of the U.S. core, a red giant that has already burned much of its own productive fuel and is now trying to financialize the rest of the world in order to use the system's external liquidity. The paper outlines this chameleon-like transformation, assesses what is left of the nexus and asks whether it is worth keeping.